לחם שיפון עם הרבה גרעינים - מיוחד לחורף

אז ככה. הלחם הזה אפשר להכין ולאכול כל השנה לא רק בחורף. הוא מצוין לכריכים ואפילו מכיל שומשום וזרעי קימל בתוך הבצק, לא רק כקישוט עליו. בעצם זהו הלחם הכי קרוב ללחם קימל שהכנתי מימיי, ומזכיר לי מאוד את הלחם קימל של ילדותי בקנדה. אולי טיפה רך יותר. אולי עם קרום קשיח טיפה יותר. אבל קרוב מאוד, מאוד למה שאני זוכר. 

אני מכין אותו כל פעם שבא לי איזה סנדוויץ עם פסטרמה טובה וחרדל חזק חזק. או עם מיונית עדינה ועם עגבניה וחסה (ואותה פסטרמה, כמובן). להכין, לאכול ומה לעשות... תכינו עוד פעם.

הנה מה שצריכים:

1/2 3 כוסות קמח לבן ללחם

1/4 1 כוסות קמח שיפון

1/2 1 כפיות מלח שולחן

1/2 1 כפיות אבקת חלב* (ראו הערה)

1 כף סוכר חום בהיר

1/2 1 כפיות שמרים יבשים

1 כף שמן צמחי

2 כפיות מיץ לימון

1/2 1 כוסות מים פושרים

1 כפית זרעי קימל

1/2 כפית שומשום

1/2 כפית פרג

* יש הרבה מתכונים ללחם שאחד המרכיבים שלהם הוא אבקת חלב. לא תמיד אני רוצה לחם חלבי, ולא תמיד אני רוצה להפוך את הכלים שלי לחלביים. לכן אני מחזיק קופסה של מטרנה צמחי בבית. הוא מחליף בדיוק את אבקת החלב, נותן את התכונות הדרושות בדיוק, אבל הלחם נשאר פרווה. כדאי.

הנה מה שצריכים לעשות:

1. בקערה גדולה לערבב יחד את הקמחים, המלח, אבקת החלב* (ראו הערה) או מטרנה, השמרים והסוכר.

 בקערה נוספת מערבבים את השמן, מיץ הלימון והמים. מוסיפים את הנוזלים ליבשים ומערבבים עד שנוצר בצק גס.

2. ממשיכים ללוש בתוך הקערה עד שהבצק 'מנקה את קערה', מוציאים למשטח מקומח מעט וממשיכים ללוש עד שהבצק רך, חלק, מבריק ומעט דביק.

3. מכניסים את הבצק לקערה משומנת, הופכים כדי לכסות בשמן, ומכסים להתפחה, כשעתיים.

4. מוציאים את הבצק, מוציאים את האוויר, ומשטיחים למלבן בערך במידות של תבנית 23X9  ס"מ. מכסים ומתפיחים עד שהוא מגיע לשפות התבנית (בערך 45 דקות.)

5. אופים במשך כ-30 דקות ב-180 מע'. מצננים על רשת.

לחם לכריכים לעונת הסתיו - עם דלעת

כל שנה, אחרי החגים (שנדמה לי היו לפני בערך מיליון שנה לפחות) כשמגיע עונת הסתיו, אני מתחיל לחשוב על מאכלים ומאפים שמתאימים לעונה. וזה תמיד, אבל תמיד מביא אותי לחשוב על טעמים מסוימים שבגלל העונה, או בגלל שבדיוק עכשיו הם בשוק או אני לא יודע בדיוק למה, אבל טעמים שהם טיפוסיים לסתיו. מרקים סמיכים יותר, למשל. או טארטים עם תפוחי עץ חמצמצים, או תבשילים עם הרבה ירקות שורש. 

יש גם מאפים שמתאימים יותר לסתיו (תחילתו של חורף בכל זאת). כל מיני דלעות, למשל. או לחמים כפריים כהים עם בצל ושום. עם קרום קשה עד קשה מאוד ועם איזו גבינה קשה עם טעם עז. בחו"ל חוגגים את חג ההודיה בסוף נובמבר (בארה"ב) ובסוף אוקטובר (בקנדה), וגם משייכים טעמים מסוימים לעונה, בעיקר מייפל ואגוזים מסויימים כמו פקאנים. 

הלחם הזה שייך לעונה והוא עשיר בדלעת שנותנת גם צבע כתמתם עדין. הוא מתאים במיוחד לכריכים ולארוחות קלות (בוקר!!) וגם לאיזה נישנוש בערב עם חמאת בוטנים או גבינה לבנה. מתאים במיוחד לטוסטים וממלא את הבית בריחות ממכרים.

הנה מה שצריכים:

1/2 3 כוסות קמח רגיל מנופה

1 כף שמרים יבשים

2 כפות סוכר חום

1 ביצה טרופה

1 כפית מלח

1/4 כוס שמן קנולה (או כל שמן ללא טעם)

כ-300 ג' דלעת מבושלת ומעוך (לא פירה!)

מספיק מים כדי ליצור בצק רך ומעט דביק, כ-כוס וחצי.

הנה מה שצריכים לעשות:

1. בקערה גדולה מערבבים את החומרים היבשים: הקמח, שמרים, סוכר ומלח.

2. בקערה קטנה יותר מערבבים את החומרים הרטובים: הביצה, השמן וכוס מהמים.

3. מוסיפים את הרטובים ליבשים באיטיות תוך כדי בחישה עד שנוצר בצק די קשיח. מוסיפים את הדלעת ולשים. 

4. לדלעת יש לחות ולכן לא הוספנו את כל המים בהתחלה. כרגע מתקנים את הלחות של הבצק על ידי הוספת קצת קמח או מים עד שיש כדור בצק רך, עדין ורק מעט דביק. מכניסים אותו לקערה שלישית, משומנת מעט, ומכסים לתפיחה עד שהוא מכפיל את נפחו - כשעתיים.

5. מוציאים את הבצק למשטח מקומח ולשים לדקה שתיים ואז מכניסים אותו לתבנית אפייה (23 על 13 ס"מ) משומנת. מכסים לתפיחה שניה - כשעה.

6. כ-20 דקות לפני האפייה מחממים את התנור ל-180 מע'. אופים את הלחם כ- 40 דק' עד שהוא שחום מאוד ושומעים צליל חלול כשדופקים על תחתיתו.

7. מצננים על רשת.