אצלנו בכיכר: ללא ספק הלחם הכי קל בעולם - לחם לבן שלא לשים בכלל (ברצינות)

לפני כמה שנים, עוד ב-2006 פירסם מארק ביטמן, כתב האוכל של הניו יורק טיימס, ראיון עם ג'ים לייהי, אופה אמריקאי ש'המציא' שיטה חדשה להכין לחם בבית. מדובר בשיטה שהיא כל כך פשוטה ושהיא כל כך גמישה מבחינת הזמן, שכל אחד יכול להתאים אותה ללו"ז שלו ובכך להנות מלחם טרי וטעים בבית. התגובות היו מידיות. כל המי ומי בעולם הלחם ניסה את השיטה. היו כאלו שטענו שאיכשהו השיטה לא 'טהורה' - ז"א אם לא לשים אז כנראה הלחם הוא לא אמיתי. בסגנון של לחם אמיתי משמע עבודת כפיים. לעומתם היו כאלו שבירכו על השיטה החדשה ואפילו הציעו כל מיני שיפורים ותיקונים למיניהם. אני פשוט בירכתי על האפשרות להכין לחם איכותי, עם טעם של חיטה חזק ועם קרום קשיח (או רך לבחירתכם) שמחביא בפנים לחם רך ונמם בפה. לחם איכותי ממש, בלי ציוד מיוחד, שלא צריכים ללוש אותו בכלל, ומתי שרוצים.

הנה מה שצריכים:

1 ק"ג קמח רגיל (או קמח לחם)

1/2 3 כפות סוכר

1 כף מלח

1 כפית שמרים יבשים

1/3 כוס שמן

3/4 2 כוסות מי קרח (כן, מי קרח!)

הנה מה שצריכים לעשות:

1. צריכים קערה גדולה מאוד כי הבצק חייב לתפוח לכמעט פי 4 בנפח. לערבב את החומרים היבשים - הקמח, המלח, הסוכר והשמרים.

2. בקערה נוספת שופכים את המים. מוסיפים קוביות קרח כדי לקרר אותם ואז מודדים 3/4 2 כוסות. לזה מוסיפים את השמן ומערבבים.

3. עושים שקע בחומרים היבשים, מוסיפים בהדרגה את התערובת מים ושמן ומערבבים עד לקבלת בצק גס. יש אנשים שלשים כמה פעמים בלבד בשלב זה אבל ממש לא חייבים. מכסים את הקערה בניילון נצמד, ומשאירים אותה על המשטח, בטמפורטורת החדר לפחות 3 שעות (עד 10 שעות - זאת לא טעות). תצאו לעבודה ותמשיכו כתחזרו בערב אם תרצו.

4. שמים את הבצק, עדיין מכוסה, במקר לעוד 10-15 שעות (כל הלילה - עד 24 שעות).

5.למחרת... מוצאים את הבצק מהקערה למשטח מקומח טיפה, חותכים ל-2 חלקים שווים ויוצרים שתי כיכרות. שמים את הכיכרות בתבנית 30 ס"מ על 12 ס"מ משומנת מעט. מכסים ומשאירים בטמפ' החדר עד שהוא עולה על צידי התבנית בערך 3מ"מ. זה יכול לקחת כמה שעות.